הדרך לקבלת סל שיקום למתמודדי נפש מהביטוח הלאומי

מתמודדי נפש תושבי ישראל מעל גיל 18, נדרשים לפנות לביטוח הלאומי על מנת למצות את זכויותיהם ולקבל הכרה בנכות כללית, הכרה שתאפשר להם לקבל סל שיקום ומגוון שירותים שיסייעו להם בהתמודדות היומיומית.

חוק שיקום נכי נפש בקהילה קובע כי תושב ישראל מעל גיל 18 שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 40% לפחות זכאי לשירות שיקום אחד או יותר מתוך סל שלם ורחב של שירותי שיקומים אפשריים.

תוכנית השיקום תבנה עבורכם באופן פרטני על ידי ועדה הנקראת 'ועדת שיקום אזורית', הפועלת מטעם משרד הבריאות.

ניתן לבחור עמותה או ארגון דרכם תממשו את כלל שירותי השיקום שקבעה לכם ועדת השיקום. לעיתים הועדה תמנה לכם מתאם תוכנית שיקום שייסע לכם לבחון את המסגרות השונות ולהחליט מי מהן הכי מתאימה לכן במימוש הזכאויות של סל השיקום. הסל כולל מסגרות ושירותים בתחומים שונים כגון דיור, תעסוקה, לימודים ופנאי.

כדי להיות זכאים לשירותי סל שיקום, על הביטוח הלאומי לקבוע לכם נכות כללית בשיעור של 40% לפחות.
ההכרה בנכות בשיעור 40% ומעלה מאפשרת לכם להגיש תביעה לקצבת נכות ולאחריה, לאחר שזכאותכם לקצבת נכות תוכר, תוכלו לבקש לקבל גם סל שיקום.
במידה ובקשתכם לקבלת שירותי סל שיקום תאושר על ידי ועדת השיקום האיזורית, תיבנה עבורכם תכנית שיקום אישית ומותאמת לצרכים ולרצונות שלכם, בכפוף להיצע הקיים בשוק.

השלב ראשון לפני קבלת שירותי סל שיקום – הכרה בנכות מטעם הביטוח הלאומי 

על מנת שתקבלו את הזכויות המגיעות מן הביטוח הלאומי, נדרשת בשלב הראשון הכרה במחלת הנפש כ"נכות רפואית" – כלומר, הכרה בפגיעה התפקודית אשר נוצרת בעקבות המחלה ומתבטאת באובדן או בהפחתה של כושר השתכרות.
אחוזי הנכות נקבעים בדרך כלל על-ידי המוסד לביטוח לאומי אך חשוב לדעת כי גם פסיכיאטר שהוסמך לכך מטעם משרד הבריאות יכול לקבוע עבורכם אחוזי נכות.
קביעה של לפחות 40% נכות כללית על ידי הביטוח הלאומי, מאפשרת  מעבר לשלב הבא,  ופנייה לבקשה לסל שיקום.

חשוב לדעת, קיים גם מסלול אישי לקבלת שירותי סל שיקום!

אם תרצו לקבל את שירותי סל השיקום אך אינכם מעוניינים לפנות למוסד לביטוח לאומי, ניתן לפנות למסלול אישי לשיקום שבו קביעת נכות רפואית למתמודדי נפש תוכל להיעשות גם על ידי פניה לפסיכיאטר שמוסמך לכך.

מה כולל סל השיקום?

התכנית השיקומית צריכה להיבנות בהתאמה לרצונותיו וליכולותיו של המתמודד והיא תוגש לוועדת השיקום האזורית לאישור.
היא תכלול מענה למתמודד בתחום התעסוקה, בתחום הדיור, השכלה אם רלוונטי, תמיכה וחונכות ועוד, ותציג תכנית לשילוב המתמודד בקהילה ובחיי יומיום.

בבניית התכנית יכולים להיות מעורבים גורמים שונים:
קופת החולים, בית חולים פסיכיאטרי, מרפאה או תחנה לבריאות הנפש, המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית, מסגרת שיקומית בקהילה, מטפל/ת פרטי/ת במקצוע רלוונטי ועוד.

איך עליכם לפעול על מנת לממש את זכאותכם לשירותי סל השיקום?

אם אתם מעוניינים לקבל שירותי שיקום עליכם לפנות לוועדת שיקום אזורית בבקשה שתכיר בזכאותכם לתוכנית שיקום, ותקבע את תכנית השיקום המתאימה לכם.

איך פונים לוועדת השיקום האזורית הפועלת באזור מגוריכם?

עליכם  למלא את טופסי הפנייה לוועדת השיקום. רצוי שתעשו זאת עם איש מקצוע ממטפל בכם: עובד סוציאלי, רופא, פסיכולוג וכו'. בטפסים שתמלאו תוכלו להציג את תכנית השיקום שאתם ואנשי המקצוע המטפלים בכם מאמינים שכדאי שתיבנה עבורכם.

אם אין מי שילווה אתכם בתהליך אתם יכולים לבקש גם מקופת החולים שלכם למנות לכם מתאם לשם קביעת תוכנית שיקום לקראת ההגשה לוועדה האזורית.

בתוך זמן קצר תגיע הזמנה לפגישה עם חברי ועדת השיקום האזורית. אם ההזמנה לא מגיעה אליכם תוכלו לפנות בשנית ללשכה המחוזית של משרד הבריאות ולבקש מהם שהועדה תזמן אתכם לפגישה. לפגישה שנקבע לכם עם ועדת השיקום האזורית אתם יכולים להגיע עם קרוב משפחה או אדם אחר שאתם סומכים עליו בנושא.

ועדת השיקום האזורית מורכבת משלושה אנשי מקצוע, כגון: פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק או עובד סיעוד. הוועדה תדון בתוכנית השיקום שהגשתם. בסיום הדיון היא תקבע את זכאותכם לקבלת שירותי שיקום. אם הועדה תקבע שאתם אכן זכאים לקבל שירותי שיקום היא תפרט אם תקבלו שירות שיקום אחד או יותר מתוך כלל שירותי השיקום שבסל.

את טופסי הפנייה לוועדת השיקום האזורית הקרובה אליכם תוכלו למצוא בקופות החולים או במרפאות לבריאות הנפש, בלשכה של הפסיכיאטר המחוזי. אם אתם מאושפזים, תוכלו לבקש טפסים מהצוות במחלקת האשפוז.

כמו כן, ניתן למצוא את הטפסים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, בכתובת: https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/Pages/default.asp

אם החלטת ועדת השיקום לא מקובלת עליכם, תוכלו לפנות שוב בכל שלב ולבקש מועדת השיקום האזורית שינוי או עדכון של התכנית.

אילו שירותים קיימים בסל השיקום?

1. שירותי דיור בסל שיקום:

סל השיקום מציע סוגים שונים של שירותי דיור והם נקבעים לכל אדם בהתאם לרצונותיו וליכולותיו.

שירותי דיור בהוסטל מותאמים לאנשים שזקוקים לתמיכה מרבית והדרכה של צוות במהלך כל היממה.
ישנם הוסטלים מגוונים. הוסטלים לפי סוגי התמודדויות שונות, הוסטלים לפי גיל, הוסטל לצעירים או למבוגרים, לכל הוסטל יש הרכב שונה של צוותים מטפלים ועוד. חשוב להתייעץ וללמוד על סוגי הוסטלים השונים כדי להבין איזה הוסטל מתאים ביותר לכל מתמודד. הוסטל כוללני, הוסטל מתוגבר, הוסטל משולב והוסטל בקהילה תומכת. הם סוגים של הוסטלים שונים, המאופיינים במידת התמיכה והליווי שאדם זקוק לה. החל מתמיכה רציפה במהלך כל היממה ועד מגורים בקהילה ותמיכה חלקית הניתנת רק בעת הצורך.

שירותי דיור מוגן: סוג דיור זה מתאים לאנשים אשר יכולים להתגורר בדירות עצמאיות בקהילה, אך זקוקים לליווי והנחייה בפיתוח המיומנויות הדרושות לחיים עצמאיים יותר. השירות מיועד לאנשים המשתחררים מאשפוז פסיכיאטרי, לאנשים המתגוררים בבית  משפחה, וכן לאנשים הנמצאים בהוסטלים ויכולים להתקדם לדיור עצמאי יותר.

שירות ליווי של חונך בתוך הבית: בהתאם להחלטות ועדת השיקום האזורית תוכלו לקבל במסגרת שירותי סל השיקום, שירות של ליווי וסיוע הניתן למי שגר בבית או עם המשפחה.

סיוע במימון שכר דירה: סיוע בשכר דירה ניתן על פי רב באמצעות משרד השיכון. במקרים יוצאי דופן, בהם אדם אינו זכאי לסיוע ממשרד השיכון, ניתן לקבל סיוע במימון שכר הדירה דרך משרד הבריאות באמצעות ועדת השיקום.

סיוע ברכישת ציוד ראשוני לדירה למשל, מכשירי חשמל, רהיטים. הסיוע ניתן באופן פרטני על ידי משרד הבריאות.

ישנן אפשרויות דיור נוספות הקיימות במוסדות שונים אשר אינן מחייבות בזכאות לסל השיקום.

בתים מאזנים המעניקים אלטרנטיבה תומכת, משקמת וכזו המונעת הגעה למרכזי אשפוז פסיכיאטרים. הטיפול בהם רציף, השימוש בתרופות מבוקר. משולבים בהם אנשי המקצוע מתחומים שונים ומספר המטופלים בכל בית מאזן מוגבל ועל כן היחס בהם אישי.

2. שירותי הכשרה והשמה תעסוקתיים במסגרת סל שיקום:

במידה ותהיו זכאים במסגרת סל השיקום  לשירותי אבחון והכשרה תעסוקתית תוכלו לקבלם מארגונים שונים וגם תזכו להשתתפות במימונם. אנשי מקצוע יסייעו לכם לאבחן נקודות חוזק אישיות ומיומנויות רלוונטיות לעולם העבודה, יחשפו בפניכם מגוון אופציות תעסוקתיות המתאימות ליכולתכם,  ישלבו אתכם בלווי מקצועי במרכזי תעסוקה, יכינו אתכם במידת הצורך ולפי היכולת לעבודה בשוק החופשי ולעיתים אפילו יתמכו בכם בהקמה של עסק או ניהול עסק קיים.

 עזרה בהשתלבות בשוק העבודה: במסגרת שירותי סל שיקום תוכלו לקבל תמיכה וליווי תעסוקתיים  כשכירים או כעובדים עצמאיים. התמיכה יכולה להיעשות במסגרות תעסוקה נתמכת בהן תקבלו עזרה במציאת מקום עבודה רגיל בשוק החופשי, ליווי וסיוע בקבלה למקומות עבודה וחונך בתוך מקום העבודה שיגיע לבקר וללוות אתכם, יסייע לכם להצליח בתפקיד, יעזור בנושאים שונים מול המעסיק ויתמוך בהשתלבות טובה שלכם במקום העבודה. לאחר ההשתלבות במסגרת שירותי התעסוקה הנתמכת תזכו גם לתמיכה בהתקדמות שלכם במקום העבודה ובניית קריירה.

השמה במפעלים מוגנים:  תוכלו להשתלב במסגרת תעסוקתית יצרנית, בה עובדים תמורת שכר מותאם ורוכשים מיומנויות בסיסיות הדרושות לעולם התעסוקה. המפעלים המוגנים יכולים להוות בסיס לרכישת כישורים שיסייעו לכם במידת האפשר להשתלב בהמשך בשוק החופשי.

תוכניות מיוחדות אשר מלוות בעלי עסקים קיימים או מסייעות בהקמה וניהול של עסקים חדשים:

ארגונים שונים מציעים מסגרות אשר מלוות יזמים בדרך להצלחה תעסוקתית בין אם מדובר בעסק פעיל ובן אם מדובר בהענקת כלים ותמיכה בהפעלת עסק חדש של מתמודד.

השלמת השכלה כבסיס ליצירה או שדרוג תעסוקתי:  במסגרת שירותי סל השיקום תוכלו לקבל הפניה לאולפן ללימוד עברית , להשלמת השכלה יסודית או תיכונית או ללימודי מחשב. התמיכה ניתנת לזכאי סל השיקום וגם למתמודדים נוספים, לעיתים גם מחוץ לשירותי הסל.
קיים היצע רחב של סדנאות, הכשרות מגוונות והרצאות המשתנות לפי נותני השירותים וניתן לקבל סיוע בהסבה מקצועית וברכישת מיומנויות תעסוקתיות חדשות. ישנן הכשרות מקצועיות מגוונות שכדאי לברר אם קיימות אצל נותן השירות אשר יסייע לכם במימוש סל השיקום, למשל הכשרה לעיסוק בתחומי אומנות שונים, הכשרה טכנית במגוון מקצועות ועוד.

3. שירותי חברה ופנאי הניתנים במסגרת סל השיקום:

 באם נמצאתם זכאים לסל שיקום, תוכלו לקבל גם הפניה למועדונים חברתיים. כל ארגון או עמותה שדרכם תבחרו לממש את סל שירותי השיקום יציעו לכם פעילויות שונות במרכזים החברתיים שלהם. המשותף לכולם הוא האפשרות להכיר אנשים חדשים ולהיות חלק מקבוצה, לחוש שייכות, להשתתף בסדנאות או בהכשרות שונות.

המרכזים החברתיים כוללים לרוב חוגים ופעילויות פנאי כמו טיולים, כנסים וימי עיון, מיזמים משותפים יחד עם הקהילה ועוד מגוון פעילויות פנאי שייסעו לכם להעביר את הזמן בצורה משותפת ומהנה.

4. סיוע ותמיכה לבני המשפחה במסגרת מימוש שירותי סל השיקום:

חלק מנותני השירותים שייסיעו לכם לממש אצלם את הזכאות לסל השיקום, מספקים גם מנגנוני תמיכה במשפחות מתמודדי נפש, במרכזים ייעודים, עם צוות שמתמחה בתמיכה וליווי של בני משפחה.

במרכזי סיוע לבני משפחה תוכלו למצוא קבוצות תמיכה באחים, בהורים, בסבים או סבתות. הנחת העבודה במרכזי הסיוע למשפחות היא שדרך תמיכה במשפחה, כל בני הבית יתחזקו ויזכו לרווחה נפשית ולשגרת חיי משפחה טובה יותר.

מידע אודות מרכזים כאלה אשר מעניקים שירות לבני משפחה ניתן למצוא באתר משרד הבריאות.

5. טיפולי שיניים:

בסל שירותי השיקום יתכן כי אושרה לכם גם הפנייה לטיפולי שיניים משקמים ומשמרים.
הטיפול כולל הדרכה על שמירת היגיינת פה, טיפולים משמרים, עקירות, טיפולים כירורגים ועוד.

טיפולי שיניים ניתנים כתוספת למתמודדים אשר כבר מקבל שירותי שיקום נוספים. הזכאות לטיפולי שיניים נקבעת על ידי ועדת שיקום והיא ניתנת לכל היותר אחת לחמש שנים.

6. שירותי שיקום מותאמים לקהלי יעד שונים:

במסגרות מסוימות, אך לא בכולן, נעשית התאמה של שירותי השיקום והטיפול השונים לאוכלוסיות יעד ספציפיות עם התאמת התכנים, הפעילויות, הצוות והתוכנית כולה במיוחד לקהל זה. זה נעשה בחלק מהמסגרות למשל בהקמה והפעלת מרכזים ייעודים להענקת שירותי שיקום לצעירים. יש מסגרות ייעודיות המתמחות למשל בטיפול בהתמכרויות או הפרעות אכילה ועוד. תוכלו לקחת זאת בחשבון כשתבחרו מסגרת מתאימה עבורכם למימוש שירותי סל השיקום שנבחרו עבורכם.

מימוש הזכאות לשירותי שיקום לאחר אישור הועדה האזורית לשיקום

לאחר שוועדת השיקום אישרה את פנייתכם וקבעה כי אתם זכאים לאחד או יותר משירותי השיקום הקיימים בסל, תקבלו מועדת השיקום רשימה של כל המסגרות באזור מגוריכם בהן  תוכלו לממש את השירותים שאושרו לכם בצירוף פרטים ליצירת קשר. לרוב המסגרות יהיו קרובות לאזור מגוריכם.

תוכלו לבקר במסגרות השונות, להתרשם מהן בעצמכם וגם בסיוע קרובי משפחה או אנשים קרובים אחרים. תוכלו לפנות לאנשי הצוות במקום, לקבוע עמם שיחות היכרות ולברר מולם את התאמתכם למסגרת ואלו תתי שירותים, פעילויות, הכשרות ודברים נוספים נמצאים במסגרת שהם מציעים לכם.

אם הגעתם למסגרת שיקום ואינכם מרוצים משירותי השיקום בה אתם יכולים להגיש תלונה על כך לפסיכיאטר המחוזי  או לרכזת השיקום האזורית וגם למרכז הפניות של משרד הבריאות בכתובת אימייל:
call.habriut@moh.health.gov.il או בפקס: 02-5655969