ארגוני בריאות הנפש מתמודדים עם מחסור במענים אל מול עלייה במצוקה נפשית.
האם בינה מלאכותית יכולה להציע פתרון או שמא היא מסכנת את המשתמשים, ואיזה התערבויות נדרשות מצד ארגוני בריאות הנפש?
בריאות הנפש בעידן ה-AI – הבטחה גדולה או אשליה מסוכנת?
לאחרונה פורסמו בתקשורת מקרים מצערים של אובדנות, שקרו בעקבות שיחות עם צ'טבוטים מבוססי בינה מלאכותית. במקרה חריג שפורסם – במשך חודשים שוחח אל נובצקי עם בוט בינה מלאכותית, עד שזה המליץ לו להתאבד. מקרים אלה מעוררים דאגה לגבי הסיכונים הטמונים בשימוש לא מבוקר בטכנולוגיה, מעלים שאלות מורכבות על השפעת הטכנולוגיה על הנפש, ומדגישים את האחריות המוטלת על ארגוני בריאות הנפש והמדינה להיות פרואקטיביים, ומעורבים באופן בו הטכנולוגיה משתלבת כמענה המסייע בקידום בריאות וחוסן נפשי.
צורך מיידי במענים חדשניים ונגישים
ארגונים מדווחים על עלייה של עשרות אחוזים בדיכאון, חרדה ומצוקה נפשית, בעיקר בקרב צעירים ובני נוער. במקביל, מדווח על מחסור בכוח אדם מקצועי, כשמיליונים נותרים ללא מענה טיפולי מספק וכן על עלייה בהוצאות הבריאותיות בתחום הנפש. בישראל, מתחילת המלחמה, חל גידול של 75% בפניות למוקדים של אנוש וגופים נוספים בתחום, מספר הממתינים לקבלת שירותים עולה, ואיתו עולים זמני ההמתנה הממושכים – דבר שממחיש את הצורך המיידי במענים חדשניים ונגישים יותר.
בעידן שבו הצורך בפתרונות כל כך גבוה, ובמקביל הטכנולוגיה מתפתחת בקצב חסר תקדים – השאלה היא לא האם להשתמש בטכנולוגיות, אלא איך לשלב אותן באופן אחראי ומועיל. שדה בריאות הנפש בישראל זקוק לחדשנות ולחשיבה אחרת, וכלים טכנולוגיים תומכי טיפול יכולים להיות בשורה מעודדת העשויה לקדם יצירתיות, עצמאות ובחירה בקרב נותני ומקבלי שירות כאחד.
הטכנולוגיה כבר משפיעה עמוקות על חייהם של בני נוער וצעירים ומשנה את הדרך שבה הם מתפתחים, לומדים, ויוצרים קשרים חברתיים. השימוש בה הפך לחלק בלתי נפרד מהמרחב החברתי, עד כדי כך שבני נוער מדווחים על יחסים משמעותיים עד אינטימיים עם הבינה המלאכותית, אשר בין היתר מאפשרים התמודדות עם אתגרי הבריאות הנפשית בקצב שלהם.
עם ההזדמנויות שמביאה התפתחות הטכנולוגיה מגיעה גם אחריות כבדה. השימוש מצריך זהירות, אחריות ומודעות להשפעות ולסיכונים. לצד הפוטנציאל, עשויות להופיע השפעות חברתיות ורגשיות מורכבות יותר, דוגמת תלות באישור חיצוני והעצמת תחושות השוואה חברתית.
חשוב לדעת שמטרת הטכנולוגיה אינה להחליף טיפול או מטפלים, וההתיימרות לעשות זאת פוגעת ומסוכנת לאדם ולחברה. מטרות שילוב טכנולוגי הן להרחיב את הכלים והאופציות לתמיכה וטיפול, ולייצר מגוון רחב יותר של פתרונות נגישים עבור יותר אנשים, ובייחוד מי שהטיפול המסורתי פחות מתאים להם. כמו כן, תפקידה לסייע בשלבים מוקדמים יותר של משבר, בדרכים חדשניות, ובכך להפחית את העומס על מערכת הבריאות.
פתרונות טכנולוגיים לצד גיבוש מדיניות מסודרת
השנה האחרונה האיצה את הפיתוח הטכנולוגי סביב חוסן ובריאות נפשית, ופלטפורמות תומכות טיפול כבר קיימות ועושות שימוש בכלים דיגיטליים ודאטה כדי להנגיש ולהרחיב את המענים המסורתיים.
אנו באנוש, פועלים לאתר ולהתנסות במגוון פתרונות ובליווי מחקרי תומך על מנת לאפיין מה מתאים למי ולאיזה מצב חיים. הפתרונות הטכנולוגיים נעים מאפליקציות לתרגול עצמי, דרך מציאות וירטואלית ומציאות רבודה שמסייעות בטיפול בחרדה, טראומה וויסות רגשי.
מכשירי ניטור חכם ואפליקציות לבישות שעוקבות אחר מדדים שיכולים לספק פידבק על מצבי לחץ וחרדה בזמן אמת ועד לצ'טבוט מבוסס AI שמתפתח ולומד לקיים "שיחה" ולתת המלצות לפעולות או תרגולים.
לצד הסטרטאפים, החברות והיזמים הטכנולוגיים, שעושים צעדים משמעותיים בתחום, נדרשת מעורבות פעילה ונרחבת של ארגוני בריאות הנפש ושל גיבוש מדיניות מראשית התהליך.
המעורבות כוללת:
- חשיבה משותפת עם אנשי מקצוע. חשיבה מורכבת ושיקול דעת מקצועי אלו תכונות שאינן יכולות להיות מיושמות במלואן על ידי בינה מלאכותית.
- פיתוח ומחקר דרך קבוצת ניסוי עם משתמשי קצה. רצוי שהפתרון יגיע למי שזקוק לו בשלבים מוקדמים יחסית על מנת לקבל פידבק ולתקף את המענה לצורך.
- שקיפות ותיאום ציפיות לגבי יכולות ומגבלות הטכנולוגיה.
- פיקוח אנושי-מקצועי לכל אורך חיי הפתרון הטכנולוגי.
- שיתופי פעולה רב תחומיים והטמעה מבוקרת תוך ניהול סיכונים.
כארגון מוביל ומשפיע לקידום בריאות ורווחה נפשית, אנו מחויבים ליזום דיון ציבורי ולהשפיע על המגמות בישראל. אנו רואים מדי יום את הפוטנציאל לשינוי דרך יצירתיות וחשיבה אחרת. תפקידנו לקחת חלק פעיל בהובלת השינוי ולוודא שהטכנולוגיה תשרת את האדם ולא להפך. אנו פועלים לקידום חדשנות אחראית ומשתפים פעולה עם חברות טכנולוגיה וארגונים נוספים כדי לפתח ולהטמיע פתרונות מבוססי ראיות שיתמכו את התהליכים המקצועיים ברצף שירותי המניעה, הטיפול והשיקום שלנו.
אנו קוראים למקבלי ההחלטות להוביל עם ארגוני החברה האזרחית את השינוי, להניח את היסודות הרגולטוריים לפיתוח אחראי, לעודד מחקר ופיתוח וליצור מסגרת משפטית ואתית שתבטיח שימוש בטוח בטכנולוגיה. רק באמצעות שיתוף פעולה, ניתן יהיה להטמיע את הטכנולוגיות באופן מבוקר, תוך ניהול סיכונים ושמירה על כבוד האדם וזכויותיו.
במציאות בה כולנו מתמודדים עם קונפליקטים פנימיים וחיצוניים והיכולת לוויסות רגשי מתערערת, העתיד שלנו תלוי ביכולת לאזן בין חידושים פורצי דרך לשמירה על ערכים מסורתיים, ובין הזדמנויות להתפתחות, לסיכונים ולהשפעות הנוספות על האדם ועל החברה.
**כותבת המאמר היא נופר מור, MSW, מנהלת תחומי איכות וחדשנות בעמותת אנוש. בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת תל אביב וחוקרת סטיגמה מופנמת בקרב מתמודדי נפש. החלה את דרכה בתחום בריאות הנפש בהתנדבות במחלקה פסיכיאטרית ב-2012 ומאז עוסקת בתהליכי החלמה וטיפול בקהילה.